התקינות הפוליטית הפכה לבוגנית של זמננו, מפלצת מצמררת שמסתובבת ברחובות, מנסה ללא שמץ של הומור לאסור כל מה שהוא לא מסכים איתו. זה בדרך כלל מביא לאפשרויות חסרות טעם ומנומסות. אבל לפעמים זה שונה. בחיפוש אחר מילים שלא יפגעו באיש, גישה פוליטיקלי קורקט מולידה לפעמים אופוסים פשוט מצחיקים.
10. "מותק, קר בחוץ": קריאה חדשה
אם אתה לא מבלה את רוב זמנך באינטרנט, אולי פספסת את המחלוקת על מזמור חג המולד "מותק, קר בחוץ". כתבת חג פופולרית שנכתבה בשנות הארבעים של המאה הקודמת מתארת את התהליך של גבר מפתה אישה. האם זה לא מזיק? בהחלט. אבל בכל זאת עלה על דעתו של מישהו שהשיר בעצם עוסק באונס.
הקריאה החדשה של מילות השיר ריגשה כמה אנשים עד כדי כך שכותבי השיר לידיה ליזה ויושיה למנסקי החליטו להוציא גרסה פוליטיקלי קורקט במיוחד למי שהמקור נגע ללב. הרומנטיקה בגרסה החדשה היא בערך כמו במחקר המעיים.
ברצינות, אם אתה רוצה לצחוק, תקשיב לשיר עכשיו. הטקסט החדש כולל דוגמאות מצוינות כמו דבריו של האיש, "יש לך זכות לסרב", ותגובות שנעות בין "אני באמת לא יכול להישאר" ל"אני בסדר עם זה". בהמשך, הגיבור שר על איך הוא נהנה ממה שקורה, משכנע את האישה שהוא לא רוצה להפעיל עליה לחץ ומציע לקחת אותה הביתה בריאה ושלמה. ובכן, זה עדיין יכול לפתות מישהו?
9. שלגיה היא כורה קשוחה
בהתחשב בנוכחותם של שבעת הגמדים, ניתן לצפות מהקורא המודרני - מגן על זכויותיהם של אנשים קטנים - שיעסוק בסיפור שלגיה. אותו קורא שאפילו אין לו מושג על קיומן של אליפויות זריקת גמדים. אבל לא הגמדים הם שגרמו למורת רוח בציבור בשנות ה-70, אלא העובדה ששלגיה לא עובדת במכרה.
ב-1971, התנועה לשחרור הנשים של מרסיסייד הוציאה מהדורה מחודשת פמיניסטית של הסיפור. שלגיה היא כבר לא נסיכה, אלא כורה קשוחה, והיא כורה מתכות יקרות מתחת לאדמה עם הגמדים, במקום לשטוף כלים אחריהם.
היו גם שינויים אחרים. הצייד כבר לא מאוהב בשלגיה, אבל מציל אותה "כדי שתוכל להפוך את חייה למשמעותיים". והמלכה הרעה שונאת את בתה החורגת על חיוניותה ועצמאותה, ובכלל לא על זדון הרגיל שלה.
8. "מונולוג נרתיק" למי שאין לו נרתיק
בקשו מכולם לנקוב בשמות של מחזה פמיניסטי והתשובה היא מונולוגים ואגינה. אוסף ההפקות של איב אנזלר הוא פסגת הפרוגרסיביות. זה המקום שבו אפשר לצפות שהשמרנים יהיו הרבה יותר זועמים מהליברלים.
עם זאת, זה לא. בשנת 2015, מכללת מאונט הוליוק למדעי הרוח אסר על הפקת מונולוגים לנרתיק מחוסר תקינות פוליטית. במקום זאת, התלמידים היו צריכים לכתוב גרסאות משלהם למחזה שלא יפגעו ברגשותיהם של אנשים "דו-מיניים" - טרנסווסטיטים או נשים שאין להן נרתיק. החלק הכי מצחיק בזה הוא שהגרסה הזו כבר קיימת.
בכל שנה מאז 1997, אנזלר הוסיף מונולוג חדש למחזה. ב-2004 היא כללה בו במיוחד טרנסווסטיטים וכינתה את החלק הזה "הם ניסו לדפוק מהילד את החלום להיות ילדה". הסטודנטים הפוליטיקלי קורקט של הר הוליוק משחזרים בקפידה את הקלאסיקה הפמיניסטית כדי ליצור את מה שכבר קיים.
7. גרדום נמס
האיש התלוי הוא משחק חינוכי ישן לילדים. קל להבין את הכללים בו, הוא שובה לב ובין השאר מזכיר את התמותה של הכל. אבל נסה להגיד את זה לבית ספר אחד שרצה להישאר אנונימי (זה הוזכר במשאב האינטרנט למורים "LessonPlanet"). לאחר תלונה של הורה, המורים נאלצו לשנות את המשחק כך שיהפוך מ"גרדום" ל"איש שלג".
הסיבה הייתה ששם המשחק מזכיר לינץ' ולכן אינו פוליטיקלי קורקט. וזה באמת יהיה נכון אם ה"גרדום" היה הומצא על ידי פרובינציאלים לא נקיים שיצאו מהתקופה הגרועה ביותר של גזענות. אבל המשחק בעצם מקורו באנגליה הוויקטוריאנית ואולי קשור לפושעים שנתלו בפומבי בתקופת שלטונה המוקדמת של המלכה ויקטוריה. בגלל הורה אחד שלא למד היסטוריה, כעת כל תלמידי בית הספר הזה נאלצים לשחק את "איש השלג" המשעמם ביותר.
6. חיות מחמד פוליטיקלי קורקט
האם אתה יכול לקרוא לעצמך בעל חיית מחמד? כתב העת לאתיקה של בעלי חיים - כתב העת על האתיקה של הטיפול בבעלי חיים - לא מסכים. ב-2011, עורכיו החליטו שהמילים "חיית מחמד" פוגעות בבעלי חיים. הם ניסו להחליף שכבה שלמה של אוצר מילים הקשור לבעלות על חתולים וכלבים. התוצאה הייתה הוראה לקרוא לחיות מחמד "חיות לוויה" ולבעלים "אפוטרופוסים".
זה מצחיק, אבל הם גם ניסו לגרש את הניבים הקשורים לבעלי חיים באנגלית. לכן, על העיתונאים של הפרסום הזה נאסר הביטוי "שיכור כמו בואש", בטענה שהבואשים אינם אלכוהוליסטים כלל, והצהרות כאלה משפילות אותם. אותו איסור הבין את הניבים "אכל כמו חזיר" ו"ערמומי כשועל".
המאמץ התרחב לבעלי חיים פראיים, שהמגזין התעקש שיש לקרוא להם "חיים חופשיים" כדי להימנע מפגיעה. אי אפשר שלא לתהות כיצד הצליחו חיות ה"חיות החופשיות" הללו להבהיר למערכת שהשם הישן "פראי" פגע בהן.
5. כרוב כבוש אוהב חופש
לא רק ליברלים שמאלנים אובססיביים לפוליטיקלי קורקט. לימין יש גרסה משלו המכונה "תקינות פטריוטית". היא במקרה גם מצחיקה בלי כוונה, רק שהפעם אסור שזה פוגע בתחושת הפטריוטיות שלהם, ולא ברגשות של מיעוטים כלשהם. אבל זה יכול להיות מצחיק באותה מידה.
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר היא "תפוח האדמה לחופש". בשנת 2004, חברי הקונגרס האמריקני כעסו כל כך על צרפת על חוסר הרצון שלה לתמוך בפלישה לעיראק, עד שכל בתי הקפה בקונגרס שינו את השם "צ'יפס", כפי שהם מכנים צ'יפס, ל"חירות צ'יפס". טיפשות מדהימה, אבל הדקל עדיין נמצא במקרה אחר: במהלך מלחמת העולם הראשונה שונה שמו של הכרוב הכבוש ל"כרוב חופשי" (באנגלית המילה "סauerkraut" - כרוב כבוש - היא ממקור גרמני).
קריאת מאמרים ישנים עכשיו פשוט מפוצצת את דעתך. אנשים באותה תקופה טענו שכרוב כבוש הוא "רק עבור הקייזר", בעוד שהאמריקאים צריכים לאכול "כרוב רופף". ההבחנה שנוצרה באופן מלאכותי נמשכה עד סוף המלחמה.
4. ציור קלאסי שלא יפגע באף אחד
ההיסטוריה שנלכדה באמנות אינה תקינה פוליטית. באותם ימים, אמנים בחרו לעתים קרובות נושאים אכזריים או מושחתים לציוריהם, המשקפים את העוני והדעות הקדומות ששררו סביבם. ישנן יצירות של מאסטרים ותיקים המתארים אנשים שחורים, עם כותרות הכוללות את המילה "כושי", סצינות אונס ושפע של דם וקרביים. ככל הנראה, התברר שזה יותר מדי עבור הרייקסמוזיאום באמסטרדם. בסוף 2015, המוזיאון שינה את שמם של כל הציורים של מאסטרים קלאסיים ששמותיהם עלולים לפגוע בכל אחד.
הקורבנות של יוזמה זו היו סרטים כמו "אישה כושית צעירה" מאת סיימון מאריס (כיום היא נקראת "נערה עם מעריץ") ו"משרתת כושית" מאת מישל ואן מוסר. אחרים כללו מילים המתייחסות לגמדים, אסקימוסים ואפילו מגמגמים.כך או אחרת, הנהלת המוזיאון צנזרה ושינתה את שמם של 132 יצירות אמנות שנחשבו פרובוקטיביות, עד שמישהו התעצבן מהמילה הפוליטית הלא-קורקטית שבחר האמן שמת לפני 300 שנה.
3. חוק אינוס ללא אלימות
בארצות הברית יש בעיות חמורות עם חוקי האונס. בצורה מודפסת, הוא מכיל מילים כמו "אונס", "התעללות" ומונחים טכניים נוספים. כאשר נושא זה נלמד לתלמידים, הם בהכרח שומעים את המילים המפחידות הללו. תודה לאל שיש הרווארד. בשנת 2014, סטודנטים משמונה האוניברסיטאות הוותיקות ביותר באמריקה, מה שנקרא ליגת הקיסוס, ניסו ליצור גרסה פוליטית קורקט של חוק האונס, שלא יזכיר אפילו את המילה "אונס".
במאמר ל"ניו יורקר" נזכרת פרופסור ג'ני סאק כיצד סטודנטים ניסו למנוע ממנה להשתמש במילה "התעללות" אפילו בהקשר של "זוהי ניצול לרעה של החוק". מעניין מה חשבו התלמידים המתוסכלים האלה כשהם נרשמו לקורס על דיני אונס?
לזכותו של הרווארד ייאמר שהם לא אפשרו לאשליה הזו להתפשט והצילו אותנו מעודף של עורכי דין מפטפטים חסרי תועלת במשך 10 שנים מראש.
2. לפתית לא פוליטיקלי קורקט
באנגלית, "אנס", בנוסף לאונס, פירושו גם "אנס". לכן ישנה דעה שאין להשתמש במילה "לפתית" באופן אוניברסלי. זו מילה גסה לדברים לא אנושיים. אבל מה לעשות כשהמילה הזו היא רק חלק מאחרות, ארוכות יותר?
כצפוי, העיר שינתה את הסלוגן שלה וכעת מכנה את עצמה "מקום לצמיחה של הזדמנויות". לא מפתיע שכיום קוראים שם לפתית "קנולה".
1. פוליטיקלי קורקט פוליטיקלי קורקט
הנה זה בדיוק הרגע שבו התקינות הפוליטית טורפת את עצמה, יורקת אותה החוצה ואז לועסת את השרידים המתפרצים עדיין חמים. באוקטובר 2015 פרסמה אוניברסיטת מילווקי ויסקונסין רשימה שנתית של מילים פוגעניות אסורות, כולל הביטוי "פוליטיקלי קורקט".
כן, ככה זה. תלמידי המוסד החינוכי הזה כל כך נעלבו מהרעיון של התקינות הפוליטית שלהם, שהם היו צריכים להמציא גרסה פוליטיקלי קורקט למילה הזו.
באוניברסיטה גם הרגישו שהביטוי "מעט תוקפני" עלול לפגוע בסטודנטים, והציעו להחליפו ב"רגישים". אפילו לא הגרסאות של שמות חדשים למושגים ישנים הם אבסורדיים, אלא כל המהומה סביבו. לאחר כמה מאות שנים, היסטוריונים יחשבו שבתקופתנו פשוט הגענו לשיא הפוליטיקלי קורקט. ואתה יודע מה? נראה שהם פשוט יפוצצו בצחוק.
אנו ממליצים לצפות ב:
סרטון זה מכיל דוגמאות לביטויים נכונים באמת של פוליטיקלי קורקט הנמצאים בגבולות הסבירים:
